שאלות ותשובות על פונדקאות

תושבת ישראל בגיל 22 עד 38, שילדה וגידלה לפחות ילד אחד, עברה לא יותר מארבע לידות ולא יותר מניתוח קיסרי אחד, במצב בריאותי תקין, לא מעשנת ועם BMI של עד 30. את ההתאמה הסופית קובעת ועדת האישורים של משרד הבריאות.

כן. החוק נותן עדיפות לאם נושאת שאינה נשואה, אבל הוועדה רשאית לאשר גם אישה נשואה. במקרה כזה בן הזוג מקבל הסבר על התהליך ויכול להביע את עמדתו בפני הוועדה.

לפי הכללים אפשר לעבור עד שני הליכי פונדקאות, וללדת כאם נושאת פעם אחת בלבד.

שנה לפחות אחרי לידה רגילה, ושנה וחצי אחרי ניתוח קיסרי.

לא. בישראל הפונדקאות היא פונדקאות מלאה: העובר נוצר בהפריה חוץ גופית מביצית של האם המיועדת או של תורמת, ומזרע של האב המיועד או של תורם. הביצית אף פעם לא שלך.

בדרך כלל בין שנה וחצי לשנתיים, מהשיחה הראשונה ועד אחרי הלידה. שלב הבדיקות והוועדה לוקח כמה חודשים, ואחריו מגיעים הטיפולים וההיריון עצמו.

ועדת האישורים של משרד הבריאות. בלי אישור שלה אי אפשר להתחיל בטיפולים. האישור תקף עד 18 חודשים או עד שישה ניסיונות החזרת עוברים, לפי המוקדם.

כן. ההתאמה היא הדדית. נפגשים, מדברים, ורק אם לשני הצדדים זה מרגיש נכון ממשיכים הלאה.

כן. החוק מאפשר תשלום חודשי ופיצוי על הזמן, המאמץ, אובדן ההכנסה והסיכון, בנוסף לכיסוי כל ההוצאות. הסכומים נקבעים בהסכם, מאושרים על ידי הוועדה ומופקדים אצל נאמן.

ההורים המיועדים. את בוחרת עורך דין משלך, נפרד מזה של ההורים, והם נושאים בשכר הטרחה שלו. כך גם לגבי האבחון הפסיכולוגי וביטוח החיים.

ההסכם קובע מראש מה מגיע לך בכל מצב, כולל ניסיונות שלא הצליחו והפסקת היריון. זו בדיוק הסיבה שחשוב שעורך דין מנוסה מטעמך יעבור איתך על כל סעיף.

זו השאלה שהכי שואלים אותי. רוב הפונדקאיות מתארות את הרגע הזה כהתרגשות ולא כפרידה, כי מהיום הראשון ברור שזה הילד של ההורים. זה לא אומר שאין רגשות. יש, ולכן ליווי רגשי הוא חלק מהתהליך.

בפשטות ובאמת, לפי הגיל. משפט כמו "אני עוזרת למשפחה שלא יכולה לשאת תינוק בבטן" עובד מצוין. ילדים מקבלים את זה הרבה יותר בטבעיות ממה שנדמה לנו.

כן. כל מועמדת עוברת אבחון פסיכולוגי לפני האישור, ובהסכם מקובל לכלול ליווי רגשי לאורך ההיריון וגם אחרי הלידה.